על שינוי וצמיחה של בני דור המשך בעסקים משפחתיים גם בגילאים בוגרים
פגשנו את יניב באחת המשפחות שעבדנו איתן. יניב בן 35, בחור נאה, עוסק בספורט וכל יום במהלך ה-8 שנים האחרונות יוצא לעבוד כדור המשך לעסק משפחתי. התפקיד של יניב לא מוגדר. עיקר הציפייה ממנו שילמד את העסק וייקח אחריות. במציאות יניב מגיע כל יום בשעה אחרת, יוצא בשעות שונות ובמהלך יום העבודה כמעט ולא עושה דבר.
בפעם הראשונה שיניב יצא סוף סוף לקנות סחורה לעסק הוא חזר גאה על כך שיצא מהשבלול והתחיל לתרום ל"ביזנס". בפועל הוא קנה את הסחורה ב- 100 ₪ ליחידה. לאביו הוא סיפר שהוא קנה את הסחורה ב- 40 ₪… ותגובתו הספונטנית של אביו הייתה:" אני הייתי קונה ב- 10 ₪ …"; מה קורה לך אתה רוצה שנפשוט רגל???"
יניב כבוי, משועמם, תלוש, חסר תקווה. הוריו מרגישים חוסרי אונים.
פגשנו סיפורים דומים בעסקים משפחתיים רבים. בנים ובנות, בגיל מתקדם יחסית, שמרגישים שלא מצאו את דרכם. הסיבות מגוונות: "אין באמת צורך כלכלי לעבוד- אז בשביל מה?"; "ממילא לעולם לא אתקרב להישגים של אבא"; "אין לי באמת מה לתרום, הכול כבר נעשה לפני"; "העסק הזה לא באמת מעניין אותי" וכיוב'. כך או כך, המציאות מלמדת שהם נמצאים בעסק המשפחתי בעיקר תחת הכותרת של "סידור עבודה" והתוצאה היא תסכול רב. הן של בני דור ההמשך והן של הוריהם.
קושי אופייני לבני דור ההמשך בעסק משפחתי הוא מה שאנו מכנים "היפרדות מהצל" – אותו צל שמאפיל על היכולת של בני דור ההמשך בעסקים משפחתיים (לפחות בעיני עצמם) לממש את הפוטנציאל האצור בהם ומעודד את אסטרטגית ההימנעות שלא פעם מאפיינת אותם. "הצל" עשוי לקבל פנים שונות: לעיתים זהו האב הכריזמטי – מייסד העסק המשפחתי; "האוחז במושכות" – על שלל כישוריו, כישרונותיו וניסיונו העשיר, שהוביל את העסק להצלחה ועצם המחשבה על האפשרות לנסות "להשתוות" אליו – משתקת. לעיתים זהו העושר הפיננסי שכבר קיים ומבטל כל דחף להישגיות ולהצלחה כספית. לעיתים, זוהי המורשת המשפחתית והמחויבות "המולדת" לעסק ולמשפחה שלכאורה (או שלא לכאורה) לא מאפשרות חופש בחירה אמיתי למימוש התשוקות והחלומות של דור ההמשך.
ועדיין, מניסיוננו, צמיחה ושינוי אפשריים בכל שלב בחיים. גם בגיל מבוגר. במידה רבה זהו עניין של בחירה והחלטה של בני דור ההמשך: האם לצמוח, להתמודד, להיאבק, ליזום, לפרוץ דרכים וחסמים, ליפול ולקום.. או שמא להימנע, להתייאש, להיתקע, "להתקרבן", להאשים, לתרץ…
פגשנו בעבודתנו גברים, נשים, ילדים-בוגרים וילדים-צעירים שעשו בחייהם שינויים מרחיקי לכת. עבדנו עם אנשים שעשו שינוי מתוך בחירה לחיות חיים בעלי משמעות; פגשנו אנשים שעשו שינוי מתוך כורח וחוסר ברירה (מחלת בן זוג, הורים). אנשים בכל גיל , גם בעשור התשיעי לחייהם, שעשו שינויים בסדרי העדיפויות, בקריירה, בחיי המשפחה, באופי מערכות יחסים (עם בן הזוג, הילדים, הנכדים), באורח החיים (ספורט, תזונה תחביבים) וכיוב'.
שינוי, על פי תפיסתנו, הוא קודם על עניין של בחירה ויכולת להתחבר לכוחות, לעוצמות, למשאבים, לערכים, לשאיפות ל-"יש" (ולא לאכזבות מה-"אין"), למה שחשוב ליחיד, לחלומות שצריך להעיר…
במפגש עם אותם בנים בנות, בני דור ההמשך בעסקים משפחתיים שטרם "עשו את זה" וטרם מצאו את מקומם, מצטיירת לא פעם תמונה של צעירים החווים תחושת חוסר ערך וחוסר אמונה בעצמם, תפיסה של יכולות נמוכות או לא מספיקות, דימוי עצמי ותעסוקתי נמוך, פחד מכישלון וביצוע טעויות וחשש עז לאכזב. כתוצאה מכל אלה הם נוטים להשתמש באסטרטגיות שונות של הימנעות ו"תרגילי התחמקות" המקלים עליהם שלא להתמודד עם האכזבות, הכישלונות, התסכולים וחוסר אונים.
כך, מה שמתחיל בדימוי וערך עצמי נמוך של בן/בת דור ההמשך בעסק המשפחתי ביחס ליכולותיהם, ממשיך בהנמכת ציפיות ופיתוח דפוסי הימנעות מפעולה, מהתנסות, מלמידה. אלה בתורם יוצרים מעגל חוזר של דימוי וערך עצמי נמוך, רק שכעת מתווספים גם הייאוש ותחושת חוסר אונים.
האם ניתן לצאת מזה? הניסיון מלמד שכן.
בבסיס תפיסתנו וניסיוננו עומדות מספר הנחות יסוד ביחס לאנשים בכלל וביחס ליכולת לעשות שינוי בפרט, הנכונים כמובן גם לבני דור ההמשך בעסק המשפחתי:
- שינוי תמיד אפשרי, אפילו אם שינוי חיצוני הוא מוגבל, שינוי פנימי אפשרי תמיד ותלוי ביחיד בלבד.
- לכולנו יש את המשאבים הפנימים הדרושים להתמודדות וצמיחה. צריך רק לחשוף אותם.
- התקווה והאמונה הינן מרכיב משמעותי ביצירת שינוי.
- במקום שבו מתקיים המפגש בין היכולות לתשוקות ("לעשות מה שאתה אוהב") – שם נמצא את הצמיחה הרבה ביותר.
מניסיוננו, אמונה מעודדת התנסות, התנסות יוצרת יכולת, יכולות הופכות להצלחות, הצלחות הופכות לאנרגיה ואנרגיה יחד עם כישורים (קיימים ונרכשים) ותשוקות מייצרים צמיחה.
מהם , אם כן, מפתחות ההצלחה לשינוי עבור דור ההמשך לעסק המשפחתי?
- בראש וראשונה, בחירה של דור ההמשך (המכונה על ידנו הדור הצומח) לעשות שינוי.
- מיפוי היכולות, הכוחות, המשאבים, של בני דור ההמשך; מתן מקום להצלחות – בכל תחום שהוא – ובחינת האפשרות להתיק אותם גם לערוצים אחרים (לדוגמא יניב הצטיין בספורט והתאמן בחריצות ולאורך זמן, מה שלימד על ניצוצות של השגיות, מוטיבציה והתמדה הטמונים בו וניתן אולי לנתבם גם לתחומי הקריירה)
- סימון פני עתיד . איך אתה בן דור ההמשך רוצה לראות את עתידך? – מהם החלומות שלך? מהו היעוד שלך? מה הציפיות שלך מעצמך? היכן היית רוצה לראות את עצמך בעוד 5, 10, 20 שנה?
- היפרדות מהצל – אותו צל שמאפיל ויוצר, שלא במכוון, את ההימנעות של דור ההמשך.
- התאמה של ציפיות ובניית מסלול קריירה (מחוץ לעסק המשפחתי ובתוכו) ההולם את הכישורים, היכולות והחלומות של בן דור ההמשך ומאפשר את ההתנסות והלמידה הדרושים.
- יצירת חוסן ועמידות לכישלונות (ההבנה שההצלחה היא לא אפס כישלונות, היא אלא היכולת להפיק לקחים ולהמשיך הלאה לאתגר הבא).
הדרך אינה פשוטה. מבני דור ההמשך בעסק המשפחתי נדרשים התמודדות וגיוס המשאבים הפנימיים; מן ההורים נדרש לעיתים שינוי באופן תפיסתם את ילדיהם, את הציפיות מהם ואת דרך ההתנהלות מולם. ואולם, הרווחים הפוטנציאלים – עבור היחיד, המשפחה והעסק המשפחתי– משמעותיים.