" ואם ביום שלישי לא בא לי…???" על נורמות ודרכי התנהלות בעסק משפחתי
אחת התופעות השכיחות שאנו פוגשים בעסקים משפחתיים, בעיקר עם כניסת הדור השני, היא חיכוכים בין בני המשפחה על רקע נורמות העבודה ודרכי התנהלות בעסק.
דוגמא טובה לכך זו משפחת אביב, בעלים של עסק משפחתי לייצור ושיווק רהיטי גינה, שארבעה מילדיה השתלבו בשנים האחרונות בעסק המשפחתי בתפקידים בכירים.
לאודי, בן 30, אחראי לוגיסטיקה בעסק לעולם לא היה ברור מהן שעות העבודה שלו.. מגיע מאוחר / יוצא מוקדם/ "נעלם" במהלך היום או לא מגיע בכלל..
מיכל, בת 28, מנהלת שרות, מגישה באופן תדיר חשבוניות בסך של מאות שקלים על ארוחות עסקיות.
הפגישות של דודי , המנכ"ל (והאבא) עם אייל, סמנכ"ל השיווק הצעיר (והבן ) המסתיימות תמיד בטריקת דלת ו"ברוגז" מצדו של אייל.
איילת, בת 25, נכנסה לתפקיד חדש ונחשב כמנהלת פיתוח עסקי ושבועיים לאחר מכן ביקשה לנסוע ל 3 חודשים להודו "כי לא הספיקה לעשות את הטיול הגדול".
ישיבות הנהלה תמיד יתחילו באיחור, לעיתים קרובות יתנהלו בפורום חסר (כי מי מהילדים – חברי ההנהלה- היו לו "סידורים") , והדיונים יתנהלו על פי רוב בצעקות והיעלבויות.
אלו הן דוגמאות אחדות של התנהלות יומיומית שאנו פוגשים בעסקים משפחתים, המשקפת פער בנורמות של מאמץ (הגעה בזמן) של תקשורת (צעקות, דיבור מזלזל) ; של ניהול שוטף (ניהול ישיבות, קבלת משוב) וכיוב' המהווה גורם מרכזי לחיכוך, קונפליקטים ואכזבה.
מדוע ההתנהלות הזו מתאפשרת בעסקים משפחתיים? מה המחירים שלה? כיצד ניתן למנוע או לצמצם את הישנותה ?
מדוע זה קורה?
- סלחנות הורית. מוכנות של ההורים לקבל התנהלות כזו , גם אם בחוסר נחת: "הוא הבן שלי, מה אני כבר יכול להגיד לו.." . מוכנות שנובעת הן מגישה הורית שמאפיינת היום הורים רבים להשביע את רצון הילדים ולא לדרוש מהם "הרבה מידי" והן מהרצון העז לראות את ילדיהם בעסק המשפחתי.
- "בלבול" בין המערכת המשפחתית למערכת העסקית. היעדר הבנה שמה שיכול להתקבל בשיח משפחתי לא מתאים בהקשר הארגוני- עסקי: בשיח משפחתי אני יכול לצעוק לאחי או להגיד לאבא שלי ש "לא בא לי לדבר על זה " אבל בעסק אני צריך לדעת לקבל ביקורת מהממונה עלי, גם אם היא לא נעימה לי.
- לא רואים בעייתיות. מעולם לא נדונו נורמות עבודה וציפיות. לא מכירים מציאות אחרת. במרבית המקרים התנהלות שכזו איננה נובעת מכוונה רעה או כוונה מודעת של הפגנת זלזול, אלא כהתנהגות לגיטימית :"מה כבר קרה? העיקר שבסופו של דבר העבודה נעשית".
- היעדר מוטיבציה או מחויבות לעבודה בעסק של בני הדור השני. אלה שעבורם העבודה בעסק המשפחתי הינה סוג של ברירת מחדל (אם מטעמי נוחות, אם כדי לרצות את ההורים וכיוב'). וכשזה כך – מנסים ליהנות מהיתרונות…
- פער דורי בתפיסת חיי העבודה. הדור השני, בני דור המילניום, לא מחזיקים עוד בתפיסת "העבודה היא חיינו". בשונה מהדור הראשון שהקים את העסק בעבודה קשה, בעשר אצבעות, הדור השני גדל כבר למציאות של רווחה כלכלית ונוחות. הם שואפים לאיכות חיים ואיזון בין חיי העבודה לחיים הפרטים. שעות עבודה ארוכות או מחויבות טוטאלית ללקוחות – לא נתפסות כהכרח.
- תפיסת בעלות: " זה העסק שלי ולכן אני מחליט איך להתנהל בו; מתי אני מגיע לעבודה וכו'." לחילופין , לעיתים זה דווקא הלך חשיבה של שכיר ולא של מי שהוא בעלים בפוטנציה – הניסיון "לסדר" את המערכת :"לחתוך מוקדם הביתה", ליהנות מארוחות צהריים במסעדות "שוות".
המחירים של דרכי התנהלות בעסק ברורים:
- מקור מרכזי לקונפליקטים וכעסים.
- פגיעה בבניית יחסי השותפות והאמון המקצועי בין אחים ובין הורים לילדים.
- פגיעה בביצועי העסק : במיצוי משאבי העסק, באיכות הישיבות ותהליכי קבלת החלטות, בזמינות ללקוחות ולעובדים וכיוב'.
- תקשורת לקויה ונושאים שלא נדונים באופן ענייני ומקצועי.
- דוגמא אישית לקויה לשאר העובדים בעסק ולא פעם חוויה של "ניהול מכולת".
אז מה עושים?
- קביעת נורמות עבודה לניהול עסקי מקצועי בעסק המשפחתי, אם כחלק מגיבוש אמנה משפחתית ואם כנושא שעומד בפני עצמו .
- הבהרת ציפיות וקבלת מחויבות. קודם לכניסת בני הדור השני לעסק, קיום תהליך סדור לתיאום ציפיות ביחס לדרכי ההתנהלות בחיי היום יום בעסק והתניית הכניסה לעסק בקבלת מחויבות לכך.
- דוגמא אישית של מקצועיות ("מודלינג") של האב/האם. מיישמים נורמות של התנהלות מקצועית גם ביחס לעצמם: נותנים משוב מקצועי לסמנכ"ל השיווק ולא צועקים עליו כי הוא הבן שלהם..; מנהלים תהליך סדור ומשותף של קבלת החלטות וכיוב'.
- התנסות בעבודה בחברה חיצונית. עיצוב מסלול התפתחות שכולל תקופת התנסות בחברה חיצונית, שמתאפיינת בהתנהלות על פי סטנדרטים ניהוליים מקצועיים להיחשפות ולמידה.
יש משפחות הפונות אלינו עוד בשלב ההיערכות לקראת כניסת הדור השני . במקרים אלה, אנו מסייעים בתהליך הבירור של המוטיבציות והבשלות לכניסה לעסק, בתפיסת השותפות בין ההורים- ילדים- אחים, בהצפה וחידוד הציפיות ההדדיות. תהליך זה מוביל על פי רוב ליצירת הסכמות וקבלת מחויבות . לעיתים, הוא גם עשוי להוביל להבנה שהפערים גדולים מידי ו/או עדיף לבחור בשלב הנוכחי בערוצים אחרים (למשל: כניסה לעבודה בחברה חיצונית).
לעיתים, הפנייה אלינו מתרחשת לאחר שבני הדור השני כבר בעסק ומתחילים לצוץ חיכוכים. אחת הדרכים שאנו מציעים להתמודדות, היא באמצעות תהליך עבודה משותף לגיבוש אמנה משפחתית אמנה משפחתית ועיצוב פני העתיד, בין השאר, בדגש על הסכמות ביחס לנורמות העבודה בעסק ודרכי ההתנהלות בו.
חשוב לציין שסיגול נורמות עבודה "מקצועיות" בעסק משפחתי מתרחב, לוקח באופן טבעי זמן. עדיין, כדאי וחשוב לתת על כך את הדעת ולפעול באופן אקטיבי להטמעתן, קודם שהדבר מביא להתפרצות קונפליקטים ופגיעה בביצועים.