בשנים האחרונות אנו עדים למגמה מתחזקת בעולם העסקים המשפחתיים – מעבר מניהול ובעלות של העסק המשפחתי, לבעלות בלבד. תצורה זו איננה מתאימה ונכונה לכל עסק משפחתי אך בהחלט יכולה לתת מענה לנסיבות מסוימות בהן נתקלים לא פעם עסקים משפחתיים ולהוות עוד אפשרות במסגרת "ארסנל האפשרויות" העומד לרשות האוחזים במושכות.
האבחנה בין בעלות לניהול בעסק המשפחתי. בעוד שבדור ראשון הניהול והבעלות הינם באופן טבעי מיקשה אחת (המייסד הינו בעליו של העסק והוא מנהל אותו) הרי שבדורות הבאים, כאשר המשפחה המתרחבת כבר גדולה מכדי שכל חבריה יוכלו להשתלב באופן פעיל בעסק המשפחתי, כאשר לא לכולם יש את היכולת ו/או העניין להשתלב וכיוב', יש חשיבות רבה לאבחנה בין שני ההיבטים הללו. משמעות הדבר היא שגם אם כל בני המשפחה שותפים, במידה כזו או אחרת, לבעלות על העסק המשפחתי, לא בהכרח כולם יהיו שותפים לניהולו השוטף. כך, בעוד השותפים לבעלות בעסק המשפחתי ייהנו מדיבידנדים, יקבלו אחת לתקופה עדכון כללי על העסק וכיוב', הרי שהשותפים לניהול העסק המשפחתי יהיו הקובעים בהחלטות השוטפות בעסק, יקבלו שכר ובונוסים על ביצועיהם ועוד.
מרכיב מרכזי העומד בבסיס המגמה המסתמנת של מעבר לבעלות בלבד בעסק המשפחתי הוא ההבנה שבעולם הכלכלי- עסקי בו מתקיימים עסקים כיום – התחרות הגוברת, הקפיצות הטכנולוגיות, החדשנות המתבקשת – ניהול עסק (משפחתי או לא משפחתי) ע"י אנשי מקצוע מובילים בתחומם, הוא יתרון תחרותי משמעותי.
תפיסה זו של עסק משפחתי היכול לפעול על בסיס מאריטקורטי (Meritocratic) – מינוי אנשים לתפקידם על פי כישוריהם (בשונה ממינויים על בסיס קשריהם המשפחתיים) יכול לתת מענה, לא רק לאתגרים החיצוניים כפי שצוינו (תחרות, עולם טכנולוגי מתחדש וכיוב') אלא גם לאתגרים פנימיים של התרחבות המשפחה והצטרפות דורות חדשים לעסק המשפחתי – בכלל, ומעבר בין דורי- בפרט.
הכנסת גורמי ניהול חיצונים לעסק המשפחתי "מנטרלת" הרבה מהלחצים, המתחים, המאפיינים פעמים רבות דינמיקות משפחתיות טעונות. לא עוד ציפיות, אכזבות, כעסים בין ההורים לילדיהם על רקע הניהול היומיומי של העסק המשפחתי אלא גורם חיצוני שההתנהלות מולו "נקייה" יחסית ממטענים רגשיים. הוא נבחר לתפקיד על בסיס כישוריו, מתוגמל על פי ביצועיו והעברת ביקורת על ביצועיו הינה חלק ממערך יחסי העבודה.
ניהול העסק המשפחתי ע"י גורמי מקצוע חיצוניים יכול לתת מענה טוב גם כאשר בני דור ההמשך לא רוצים להיכנס לעסק. פעמים רבות, למרות ציפיות ההורים לכניסתם של בני דור ההמשך לעסק המשפחתי ("עבורם בניתי את העסק הזה…"), הדור הצעיר איננו מעונין בכך. הסיבות לכך עשויות להיות שונות: הם רוצים לסלול את הדרך שלהם, בעצמם ; יש להם חלומות אחרים; העסק המשפחתי לא ניתפס אטרקטיבי ו"סקסי" מספיק עבורם, או כל סיבה אחרת) .העברת הניהול לידיים מקצועיות מאפשרת המשך שימור הבעלות על העסק המשפחתי, תוך כדי איפשור לכל בן משפחה לרדוף אחרי חלומותיו שלו (ואולי גם להתחרט ביום מן הימים..).
לעיתים, האוחזים במושכות / "מייסדי העסק המשפחתי" מגיעים לשלב שבו הם רוצים להעביר מידיהם את נטל הניהול (מטעמי גיל, בריאות, או שאיפות נוספות שהם רוצים להספיק לממש), אך בני הדור ההמשך עדיין צעירים מדי – אם מבחינת יכולתם הניהולית ואם מבחינת קבלת החלטות על מסלול חייהם. ניהול מקצועי, אפילו זמני, יכול לאפשר את הבשלת דור ההמשך והגברת המוכנות שלו לנטילת האחריות.
בחירה בחלופה של מעבר מניהול לבעלות בעסק המשפחתי, לצד יתרונותיה, טומנת בחובה גם כמה אתגרים משמעותיים:
היכולת של האוחזים במושכות "להיפרד רגשית ומעשית" מהניהול השוטף היומיומי של העסק המשפחתי. מבעלים ומנהל המעורב בכל פרט בחיי העסק, ללקיחה של צעד (או כמה צעדים..) אחורה ומתן חופש פעולה למנהלים שנבחרו לתפקיד.
היכולת של האוחזים במושכות, ובמידה רבה של המשפחה כולה, לתת אמון ב"גורם זר". אחת העוצמות המאפיינות עסקים משפחתיים היא האמון הבלתי מסויג בבני המשפחה. "הוא משפחה, הוא לעולם לא יבגוד" ("אמון רגשי"). הכנסת גורמים חיצוניים לניהול העסק המשפחתי מחייבת פתיחות ויצירת
אמון מסוג אחר; אמון המבוסס על יכולות, על "קבלות", על "ביצועים" (אמון קוגניטיבי).
היכולת של העסק המשפחתי לאתר את אנשי מקצוע המתאימים (מקצועית, ערכית, בין אישית) ולהיות אטרקטיבי דיו כדי שאלה לא יחששו מהכניסה ל"עסק משפחתי".
היכולת של המשפחה לשמר את המורשת, את ערכיו המרכזיים של העסק המשפחתי ואת עוצמותיו הייחודיות שהביאו להצלחתו, גם תחת ניהול חיצוני.
דור ההמשך מצידו, עשוי להתמודד עם תחושות קשות של אכזבה, עלבון, כעס. במידה והמהלך לא נעשה "לבקשתו" (כי איננו מעוניין, מסיבותיו, להצטרף לעסק המשפחתי), הרי שהוא עלול לתפוס את ההחלטה כהבעת אי אמון ביכולותיו; כחסימה של אפשרויות ההתפתחות שלו וכיוב'. על האוחזים במושכות לתת את הדעת על אופן "תקשור" ההחלטה באופן כזה שימזער ככל הניתן נזקי לוואי של ההחלטה על דור ההמשך ועל המרקם המשפחתי.
עסקים משפחתיים מהווים במידה רבה את "מדורת השבט המשפחתית". גורם מלכד שסביבו חגה המשפחה במפגשים, בארוחות, בתכני השיחה. העברת הניהול והעיסוק היומיומי בעסק המשפחתי עלולים להשפיע במידה לא מבוטלת על כלל הדינמיקה המשפחתית ועל המשפחה למצוא דרכים אחרות לשמור על לכידותה.
כאמור, החלופה של בעלות בלבד לא מתאימה לכל עסק משפחתי. עם זאת, אין ספק שזו עוד חלופה שכדאי לבחון ויתכן ובנסיבות מסוימות יכולה להוות פתרון מיטבי, זמני או קבוע, לעסק המשפחתי ולמשפחה.